PARTANI
היסטוריה · י׳ · שיעור 4

העליות והקליטה — חברה משתנה

45 דקות

מטרת השיעור

להשוות בין שני הקשרים לפי תבחין משותף.
להבחין בין מדיניות, נתונים וקול אישי ולציין מגבלה.

שאלת מפתח

מדוע הגעה לארץ היא תחילתו של תהליך קליטה ולא סיומו?

דלגו לתוכן השיעור

העליות והקליטה — חברה משתנה · כיתה י׳

מערכי שיעור›כיתה י׳›ישראל בין משבר לשינוי
העליות והקליטה — חברה משתנה

מגיעים לישראל.
בונים שייכות.

יהודי אתיופיה ועולי ברית המועצות לשעבר: דרכי עלייה שונות, אתגרי קליטה ותרומה לחברה.

מדוע הגעה לארץ היא תחילתו של תהליך קליטה ולא סיומו?

השוואהנקודות מבטהצלבת מקורות
01 / בונים בסיס

שלושה מושגים.
שאלה אחת גדולה.

1

עלייה ויוזמה

חוקרים החלטות מדינה לצד פעולת העולים, משפחות, פעילים וקהילות. הכמיהה לעלייה והמאבק למימושה הם חלק מן הסיפור.

2

שני הקשרים

מבצע משה התקיים ב־1984–1985 ומבצע שלמה ב־1991. העלייה מברית המועצות התרחבה עם פתיחת השערים בסוף שנות השמונים ובראשית שנות התשעים.

3

קליטה ושייכות

שפה, דיור, לימודים ותעסוקה הם חלק מן הקליטה. בוחנים גם שמירת תרבות, יחסי חברה ותרומת העולים, לצד קשיים ואפליה.

משווים לפי אותה שאלה

תבחיןיהודי אתיופיהעולי ברה״מ לשעבר
דרכי הגעהדרכים שונות, ובהן מבצע משה ומבצע שלמהפתיחת שערי היציאה ועלייה שהתרחבה מראשית שנות התשעים
מה עדיין צריך לבדוק?יוזמה קהילתית, דיור, לימודים ותעסוקה לאורך זמןיוזמה קהילתית, דיור, לימודים ותעסוקה לאורך זמן
מקור משליםעדות ציבורית מזוהה לצד נתוניםעדות ציבורית מזוהה לצד נתונים
זהו שלד להשוואה, לא תיאור אחיד של כל העולים. השלימו ראיות ומגבלות מתוך המקורות.
02 / תיק המקורות פתוח

קוראים כדי
למצוא תשובה.

קראו, סמנו ראיה וענו על שאלת המקור. העיבודים קצרים; קישור המקור מאפשר לבדוק את ההקשר.

מקור 1 · עיבוד לתלמידים · מקור מוסדי

מבצעים אינם כל סיפור העלייה

מבצע משה החל בנובמבר 1984 והסתיים בינואר 1985. במאי 1991 נערך מבצע שלמה, שבמהלכו הועלו יהודים מאתיופיה ברכבת אווירית. תיעוד המבצע מלמד על ארגון ההגעה; כדי לחקור קליטה ארוכת טווח דרושים גם מקורות על החיים בישראל.

משרד החינוך · חדשון, ובצירוף תיעוד ארכיון צה״ל ↗
תיעוד מבצע שלמה · ארכיון צה״ל ↗

מה מלמד תיעוד הגעה ומה אינו מלמד על החיים שנים לאחר מכן? הציעו שאלה על קליטה ולא רק על מבצע.

מקור 2 · עיבוד לתלמידים · מקור מוסדי

פתיחת שערים ואתגרי קליטה

בתיאור הכנסת לשנות כהונתה ה־12 מודגשת פתיחת שערי ברית המועצות בסוף שנות השמונים. קצב העלייה התגבר בראשית שנות התשעים והציב אתגרי דיור ותעסוקה. מדובר בקבוצות מגוונות; כדי לבחון השפעה יש להבחין בין נתון אוכלוסייה, מדיניות קליטה וחוויה של אדם מסוים.

הכנסת · סקירה היסטורית לשנים 1988–1992 ↗

בחרו תבחין משותף להשוואה בין שתי העליות. איזה מקור אישי יכול להוסיף מידע שאינו מופיע בסקירה המוסדית?

צפייה במקור

רואים רגע.
בודקים משמעות.

ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון · קטע לשיעור: 0:00–1:30 · צופים בדקה וחצי הראשונות. התיעוד עוסק בהגעה; משלימים אותו במקורות על קליטה ועל יוזמת העולים.

איזה פרט חזותי מלמד על ארגון ההגעה, ואיזה מידע על הקליטה אינו מופיע בתיעוד?
03 / רגע של כתיבה · העתיקו למחברת

העליות והקליטה — חברה משתנה

בשנות השמונים והתשעים עלו לישראל יהודים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר בדרכים ובנסיבות שונות. הקליטה כללה לימוד עברית, דיור, חינוך ותעסוקה, לצד שאלות של זהות ושייכות. העולים פעלו, יזמו ותרמו לחברה; הבנת התהליך מחייבת לשלב מדיניות ונתונים עם קולות אישיים.

04 / עבודת הכיתה

שתי נקודות מבט.
תשובה מבוססת.

מקורות פתוחיםתשובות במחברת

משווים לפי תבחין

בחרו תבחין: תנאי היציאה, ארגון העלייה או אתגר קליטה. כתבו על שתי העליות לפי אותו תבחין.

מבדילים בין שלבים

נסחו הבדל בין מידע על הגעה לארץ לבין ראיה על קליטה. תנו דוגמה למקור מתאים לכל שלב.

נותנים מקום ליוזמה

הציעו כיצד אפשר לחקור גם את פעולות העולים והקהילות, ולא רק את פעולות המדינה.

מציעים בדיקה

הכינו שאלת ריאיון היסטורי אחת ושאלת נתונים אחת. אפשר לבחור עדות ציבורית; אין חובה לחשוף סיפור משפחתי.

לפני שמסיימים: האם יש טענה, ראיה והסבר של הקשר ביניהן?

05 / בודקים הבנה

בוחרים.
מקבלים משוב.

מהי השוואה תקינה?

האם נתוני הגעה לארץ מוכיחים קליטה מוצלחת?

מה מוסיפה עדות אישית?

תרגול אישי, ללא ציון שנשלח למורה.

06 / חושבים יחד

מראיה
אל הסבר.

כיצד משתנה ההסבר ההיסטורי כשמוסיפים לנתוני המדינה גם קול של עולה או פעיל קהילתי?

כרטיס יציאה / 1

מהו תבחין משותף להשוואה?

כרטיס יציאה / 2

מה ההבדל בין עלייה לקליטה?

כרטיס יציאה / 3

מדוע עדות של אדם אחד אינה מייצגת את כולם?

07 / ממשיכים בבית

עוד שאלה.
עוד צעד בחקר.

  • הכינו כרטיס השוואה לפי שני תבחינים, עם מקור מזוהה לכל צד.
  • הוסיפו דמיון, הבדל ומסקנה מסויגת.
  • מקור אישי אפשר לבחור מאוסף ציבורי; ריאיון יתקיים רק בהסכמת המרואיין, וללא דרישה לחשוף חוויה אישית בכיתה.
כתיבה אישית · במילים שלכם

שומרים את הראיות.
מסבירים את הדרך.

ציינו מהיכן לקחתם את המידע ומה למדתם ממנו. אם פרט חסר, סמנו זאת.

היכנסו בחשבון בית הספר ובחרו את קורס ההיסטוריה שלכם. אופן ההגשה והמועד לפי הנחיית המורה.

שכבת המורה · העליות והקליטה — חברה משתנה

פרק קליטת העלייה הוא אחד משלושת מוקדי ההעמקה שנבחרו. השיעור הוא מפגש השוואתי; רצף ההעמקה בדרייב מציע מפגשים נוספים לכל הקשר.

מטרות ומיומנויות

  • להשוות בין שני הקשרים לפי תבחין משותף.
  • להבחין בין מדיניות, נתונים וקול אישי ולציין מגבלה.

השוואה · נקודות מבט · הצלבת מקורות

מהלך המפגש · 45 דקות

  1. 4 דקות — פותחים בשאלה ובודקים ידע קודם
  2. 7 דקות — בונים את מושגי הליבה בעזרת ההמחשה
  3. 8 דקות — קוראים מקורות ומשווים מידע
  4. 4 דקות — מסכמים ומעתיקים את פסקת הלוח
  5. 10 דקות — עובדים בזוגות ומנסחים תוצר
  6. 6 דקות — מציגים טענות, דנים ומקבלים משוב
  7. 4 דקות — בודקים הבנה בתרגול האישי
  8. 2 דקות — כרטיס יציאה והסבר משימת ההמשך

לפני שמתחילים

ציוד: מקרן, חיבור לרשת, מחברת ומקור מודפס לפי הצורך. לפתיחת מקורות חיצוניים השתמשו בקישורים המזוהים. לא הומצאו מספרי עמודים בספר: במקום צילום שלא אומת מופיע תיק מקורות מעובד ומזוהה.

הפעלת הלמידה

פותחים בשאלה, בוחנים את ההמחשה וקוראים את שני המקורות. מסכמים בלוח, עוברים לזוגות ומבקשים תוצר קצר עם ראיה. בוחרים טענה לדיון, בודקים הבנה ומסיימים בכרטיס יציאה אחד. הצפייה, אם קיימת, משולבת בשמונה דקות קריאת המקורות. שמונת השלבים מסתכמים ב־45 דקות; העמקה ומשימות הבית נעשות בהמשך.

תשובות ועקרונות בדיקה

  1. השוואה טובה בוחנת אותו היבט בשני המקרים: תנאי יציאה מול תנאי יציאה, למשל. אין להסתפק בשתי פסקאות מנותקות.
  2. תיעוד טיסה או מבצע מתאר הגעה; נתוני תעסוקה, תיעוד אולפן או עדות לאורך זמן עשויים ללמד על קליטה.
  3. מקורות מתאימים: פעילות ארגוני עולים, יוזמות תרבותיות, עדויות ומסמכים של פעילים. יש להימנע מהצגת עולים כקבוצה פסיבית ואחידה.
  4. שאלת ריאיון תעסוק בחוויה מוגדרת ובהקשר; שאלת נתונים תגדיר תקופה ומשתנה. שני הסוגים משלימים זה את זה, אך אינם ניתנים להחלפה.

דיוקים וטעויות נפוצות

  • העלייה ההמונית מברית המועצות התרחבה עוד לפני פירוקה ב־1991.
  • אין לזהות את כלל יהודי אתיופיה או את כל דרכי העלייה עם מבצע יחיד.
  • אין להציג קשיי קליטה כתכונה של קבוצה. יש לחקור תנאים, מדיניות, שונות ויחסי חברה.

מחוון לתשובה קצרה · 10 נקודות לתרגול

  • דיוק וזיהוי המושג — 2
  • שימוש בראיות מתאימות — 3
  • הסבר הקשר והסקה — 3
  • סייג, מקור וניסוח — 2

זהו מחוון תרגול לשיעור, ואינו מחליף את המחוון הבית־ספרי לתלקיט.

התאמות והרחבה

תמיכה: הקראה או חלוקת המקור ליחידות, סימון פרט רלוונטי ותבנית „הטענה שלי… הראיה… הקשר…”. אפשר להתחיל בשתי משימות ולחלק תפקידים בזוג. למתקדמים: מקור נוסף שסותר או מסייג את ההסבר, בדיקת אמינות והשוואת פרשנויות.

התאמה לתוכנית הלימודים

הערכה חלופית תשפ״ז · מדינת ישראל 1977–1995; יום הכיפורים הוא מבוא. שלושת פרקי ההעמקה: המהפך, המשבר הכלכלי וקליטת העלייה.

נבדק לתשפ״ז, 1.11.2026. היקף המפגש, הניסוחים והתרגול הם פיתוח פדגוגי; שאלות התרגול אינן מוצגות כשאלות בגרות רשמיות.

כל מה שצריך לשיעור

חומרי השיעור

1

סיכום

בשנות השמונים והתשעים עלו לישראל יהודים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר בדרכים ובנסיבות שונות. הקליטה כללה לימוד עברית, דיור, חינוך ותעסוקה, לצד שאלות של זהות ושייכות. העולים פעלו, יזמו ותרמו לחברה; הבנת התהליך מחייבת לשלב מדיניות ונתונים עם קולות אישיים.

רפלקציה

מהו תבחין משותף להשוואה?
מה ההבדל בין עלייה לקליטה?
מדוע עדות של אדם אחד אינה מייצגת את כולם?

בדיקת הבנה

דיוק 2, ראיות 3, הסבר 3, סייג וזיהוי מקור 2 — 10 נקודות לתרגול. התלקיט בנפרד: 15% + 15% אירועי הערכה.

תפריט נגישות