PARTANI
היסטוריה · י׳ · שיעור 3

כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב

45 דקות

מטרת השיעור

להסביר אינפלציה וכוח קנייה באמצעות נתון.
לקשור בין אמצעי מדיניות ליעד ולבחון מגבלה של הנתונים.

שאלת מפתח

כיצד מספר על מחיר הופך לסיפור על חיי היום־יום ועל החלטה ממשלתית?

דלגו לתוכן השיעור

כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב · כיתה י׳

מערכי שיעור›כיתה י׳›ישראל בין משבר לשינוי
כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב

אותו סל.
מחיר אחר.

קוראים נתוני מחירים, בודקים כוח קנייה ומבינים את הדילמות של תוכנית הייצוב ב־1985.

כיצד מספר על מחיר הופך לסיפור על חיי היום־יום ועל החלטה ממשלתית?

קריאת נתוניםכוח קנייהיעד ואמצעי
01 / בונים בסיס

שלושה מושגים.
שאלה אחת גדולה.

1

אינפלציה

עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית. אם ההכנסה אינה עולה באותו קצב, כוח הקנייה שלה נשחק.

2

ציפיות והתנהגות

כשצפויה עלייה נוספת במחירים, אנשים ועסקים משנים התנהגות. מדיניות כלכלית פועלת גם באמצעות אמון וציפיות.

3

ייצוב ומחיר חברתי

תוכנית 1985 שילבה פעולות בכמה תחומים. בודקים גם את בלימת האינפלציה וגם מי הושפע מן הצעדים שננקטו.

מה קונים ב־120 שקלים ישנים?

מחיר אותו סל

120

שקלים ישנים

תקציב קבוע להמחשה: 120

100.0% מסל
מקור מחירי הסל: בנק ישראל. התקציב הקבוע נבחר לצורך התרגיל; הוא אינו נתון שכר. הסל אינו מדד המחירים לצרכן.
02 / תיק המקורות פתוח

קוראים כדי
למצוא תשובה.

קראו, סמנו ראיה וענו על שאלת המקור. העיבודים קצרים; קישור המקור מאפשר לבדוק את ההקשר.

מקור 1 · עיבוד לתלמידים · מקור מוסדי

סל מוצרים בשלוש שנים

בנק ישראל מציג דוגמה של סל מוצרים שמחירו היה 120 שקלים ישנים ב־1981, 229 ב־1982 ו־618 ב־1983. זו דוגמת סל מסוים, ולא מדד המחירים הכללי. הנתונים מאפשרים לראות שחיקה בכוח הקנייה כאשר סכום הכסף נשאר קבוע.

בנק ישראל · בנקיפדיה ↗

חשבו את ההפרש במחיר בין 1981 ל־1983. מדוע אי אפשר להסיק ממנו לבדו מה קרה לשכר של כל משפחה?

מקור 2 · עיבוד לתלמידים · מקור מוסדי

מכלול של צעדי מדיניות

בתוכנית הייצוב של 1985 נעשה שימוש בצעדים מתואמים, ובהם ריסון תקציבי, הגבלת עליות מחירים ושכר וייצוב שער החליפין. מטרתה הייתה לבלום את דינמיקת האינפלציה. קריאת מדיניות מחייבת להבחין בין יעד התוכנית, האמצעים שנבחרו וההשפעות על קבוצות שונות.

בנק ישראל · סקירת מדיניות ↗

בחרו אמצעי אחד, הסבירו כיצד הוא קשור ליעד והציעו השפעה חברתית שצריך לבדוק במקור נוסף.

03 / רגע של כתיבה · העתיקו למחברת

כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב

בשנות השבעים והשמונים התמודדה ישראל עם אינפלציה גבוהה ששחקה את כוח הקנייה והקשתה על תכנון כלכלי. תוכנית הייצוב ב־1985 שילבה ריסון תקציבי, הגבלות על מחירים ושכר וייצוב שער החליפין. הצלחת מדיניות נבחנת גם בתוצאותיה וגם בהשפעותיה על קבוצות בחברה.

04 / עבודת הכיתה

שתי נקודות מבט.
תשובה מבוססת.

מקורות פתוחיםתשובות במחברת

מתארים נתון

רשמו את שלושת מחירי הסל ואת יחידת המדידה. חשבו הפרש אחד וציינו את טווח השנים.

מסבירים השפעה

הסבירו מה קורה לכוח הקנייה של סכום קבוע כאשר אותו סל מתייקר. הבחינו בין מחיר, הכנסה וכוח קנייה.

בוחנים מדיניות

הכינו כרטיס החלטה: יעד, אמצעי, תועלת צפויה ומחיר חברתי אפשרי. השפעה שלא אומתה תסומן כשאלת בדיקה.

מצליבים

כתבו איזה מקור נוסף דרוש כדי לבדוק שינוי בשכר או באי־שוויון. אין להסיק אותו מסל המוצרים בלבד.

לפני שמסיימים: האם יש טענה, ראיה והסבר של הקשר ביניהן?

05 / בודקים הבנה

בוחרים.
מקבלים משוב.

אם קצב האינפלציה יורד אך נשאר חיובי:

מה דרוש כדי לבדוק שכר ריאלי?

מהו סייג נכון לנתוני הסל?

תרגול אישי, ללא ציון שנשלח למורה.

06 / חושבים יחד

מראיה
אל הסבר.

האם די בבלימת האינפלציה כדי לקבוע שתוכנית כלכלית הצליחה?

כרטיס יציאה / 1

מה ההבדל בין סל לדוגמה לבין מדד מחירים כללי?

כרטיס יציאה / 2

מתי נפגע כוח הקנייה?

כרטיס יציאה / 3

איזה מידע חברתי עדיין חסר לנו?

07 / ממשיכים בבית

עוד שאלה.
עוד צעד בחקר.

  • בנו כרטיס מקור לנתון כלכלי מן התקופה: זמן, יחידה, גוף מפרסם ומה בדיוק נמדד.
  • כתבו הסבר בן 6–8 שורות להשפעה חברתית אחת, עם ראיה וסייג.
  • אין צורך לאסוף או לפרסם מידע כלכלי אישי של המשפחה.
כתיבה אישית · במילים שלכם

שומרים את הראיות.
מסבירים את הדרך.

ציינו מהיכן לקחתם את המידע ומה למדתם ממנו. אם פרט חסר, סמנו זאת.

היכנסו בחשבון בית הספר ובחרו את קורס ההיסטוריה שלכם. אופן ההגשה והמועד לפי הנחיית המורה.

שכבת המורה · כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב

המחשת כוח הקנייה היא תרגול חשבוני, לא מודל כלכלי מלא. המסגרת היא המשבר בשנים 1977–1985 והמשך בחינת השינויים בחברה עד 1995; מקורות השלמה ופרקי ההעמקה מופיעים ברצף הבית־ספרי.

מטרות ומיומנויות

  • להסביר אינפלציה וכוח קנייה באמצעות נתון.
  • לקשור בין אמצעי מדיניות ליעד ולבחון מגבלה של הנתונים.

קריאת נתונים · כוח קנייה · יעד ואמצעי

מהלך המפגש · 45 דקות

  1. 4 דקות — פותחים בשאלה ובודקים ידע קודם
  2. 7 דקות — בונים את מושגי הליבה בעזרת ההמחשה
  3. 8 דקות — קוראים מקורות ומשווים מידע
  4. 4 דקות — מסכמים ומעתיקים את פסקת הלוח
  5. 10 דקות — עובדים בזוגות ומנסחים תוצר
  6. 6 דקות — מציגים טענות, דנים ומקבלים משוב
  7. 4 דקות — בודקים הבנה בתרגול האישי
  8. 2 דקות — כרטיס יציאה והסבר משימת ההמשך

לפני שמתחילים

ציוד: מקרן, חיבור לרשת, מחברת ומקור מודפס לפי הצורך. לפתיחת מקורות חיצוניים השתמשו בקישורים המזוהים. לא הומצאו מספרי עמודים בספר: במקום צילום שלא אומת מופיע תיק מקורות מעובד ומזוהה.

הפעלת הלמידה

פותחים בשאלה, בוחנים את ההמחשה וקוראים את שני המקורות. מסכמים בלוח, עוברים לזוגות ומבקשים תוצר קצר עם ראיה. בוחרים טענה לדיון, בודקים הבנה ומסיימים בכרטיס יציאה אחד. הצפייה, אם קיימת, משולבת בשמונה דקות קריאת המקורות. שמונת השלבים מסתכמים ב־45 דקות; העמקה ומשימות הבית נעשות בהמשך.

תשובות ועקרונות בדיקה

  1. הפרש 1981–1983 הוא 498 שקלים ישנים. הסל התייקר פי 5.15 לאורך שנתיים. זו אינה עליית מדד כללית או נתון על כל משקי הבית.
  2. אם ההכנסה קבועה והמחירים עולים, אפשר לקנות פחות. אם גם השכר משתנה, יש להשוות בין קצבי השינוי ולא להסתפק במחיר.
  3. ייצוב שער חליפין יכול לסייע ביצירת עוגן לציפיות. הגבלת שכר או קיצוץ עלולים להשפיע אחרת על קבוצות שונות; זו שאלה לחקר, לא מסקנה אוטומטית.
  4. נתוני שכר, תעסוקה, חלוקת הכנסות ודיור יאפשרו לבחון היבטים נוספים. יש להתאים תקופה ויחידות ולהצליב מקורות.

דיוקים וטעויות נפוצות

  • שקל ישן ושקל חדש אינם אותה יחידת מטבע.
  • ירידה בקצב האינפלציה אינה בהכרח ירידה במחירים.
  • דוגמת סל המוצרים אינה מדד המחירים לצרכן. אין להסיק ממנה לבדה על אי־שוויון או שכר.

מחוון לתשובה קצרה · 10 נקודות לתרגול

  • דיוק וזיהוי המושג — 2
  • שימוש בראיות מתאימות — 3
  • הסבר הקשר והסקה — 3
  • סייג, מקור וניסוח — 2

זהו מחוון תרגול לשיעור, ואינו מחליף את המחוון הבית־ספרי לתלקיט.

התאמות והרחבה

תמיכה: הקראה או חלוקת המקור ליחידות, סימון פרט רלוונטי ותבנית „הטענה שלי… הראיה… הקשר…”. אפשר להתחיל בשתי משימות ולחלק תפקידים בזוג. למתקדמים: מקור נוסף שסותר או מסייג את ההסבר, בדיקת אמינות והשוואת פרשנויות.

התאמה לתוכנית הלימודים

הערכה חלופית תשפ״ז · מדינת ישראל 1977–1995; יום הכיפורים הוא מבוא. שלושת פרקי ההעמקה: המהפך, המשבר הכלכלי וקליטת העלייה.

נבדק לתשפ״ז, 1.11.2026. היקף המפגש, הניסוחים והתרגול הם פיתוח פדגוגי; שאלות התרגול אינן מוצגות כשאלות בגרות רשמיות.

כל מה שצריך לשיעור

חומרי השיעור

1

סיכום

בשנות השבעים והשמונים התמודדה ישראל עם אינפלציה גבוהה ששחקה את כוח הקנייה והקשתה על תכנון כלכלי. תוכנית הייצוב ב־1985 שילבה ריסון תקציבי, הגבלות על מחירים ושכר וייצוב שער החליפין. הצלחת מדיניות נבחנת גם בתוצאותיה וגם בהשפעותיה על קבוצות בחברה.

רפלקציה

מה ההבדל בין סל לדוגמה לבין מדד מחירים כללי?
מתי נפגע כוח הקנייה?
איזה מידע חברתי עדיין חסר לנו?

בדיקת הבנה

דיוק 2, ראיות 3, הסבר 3, סייג וזיהוי מקור 2 — 10 נקודות לתרגול. התלקיט בנפרד: 15% + 15% אירועי הערכה.

תפריט נגישות