מטרת השיעור
להסביר אינפלציה וכוח קנייה באמצעות נתון.
לקשור בין אמצעי מדיניות ליעד ולבחון מגבלה של הנתונים.
שאלת מפתח
כיצד מספר על מחיר הופך לסיפור על חיי היום־יום ועל החלטה ממשלתית?
כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב · כיתה י׳
אותו סל.
מחיר אחר.
קוראים נתוני מחירים, בודקים כוח קנייה ומבינים את הדילמות של תוכנית הייצוב ב־1985.
כיצד מספר על מחיר הופך לסיפור על חיי היום־יום ועל החלטה ממשלתית?
שלושה מושגים.
שאלה אחת גדולה.
אינפלציה
עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית. אם ההכנסה אינה עולה באותו קצב, כוח הקנייה שלה נשחק.
ציפיות והתנהגות
כשצפויה עלייה נוספת במחירים, אנשים ועסקים משנים התנהגות. מדיניות כלכלית פועלת גם באמצעות אמון וציפיות.
ייצוב ומחיר חברתי
תוכנית 1985 שילבה פעולות בכמה תחומים. בודקים גם את בלימת האינפלציה וגם מי הושפע מן הצעדים שננקטו.
מה קונים ב־120 שקלים ישנים?
מחיר אותו סל
120שקלים ישנים
תקציב קבוע להמחשה: 120
100.0% מסלקוראים כדי
למצוא תשובה.
קראו, סמנו ראיה וענו על שאלת המקור. העיבודים קצרים; קישור המקור מאפשר לבדוק את ההקשר.
סל מוצרים בשלוש שנים
בנק ישראל מציג דוגמה של סל מוצרים שמחירו היה 120 שקלים ישנים ב־1981, 229 ב־1982 ו־618 ב־1983. זו דוגמת סל מסוים, ולא מדד המחירים הכללי. הנתונים מאפשרים לראות שחיקה בכוח הקנייה כאשר סכום הכסף נשאר קבוע.
חשבו את ההפרש במחיר בין 1981 ל־1983. מדוע אי אפשר להסיק ממנו לבדו מה קרה לשכר של כל משפחה?
מכלול של צעדי מדיניות
בתוכנית הייצוב של 1985 נעשה שימוש בצעדים מתואמים, ובהם ריסון תקציבי, הגבלת עליות מחירים ושכר וייצוב שער החליפין. מטרתה הייתה לבלום את דינמיקת האינפלציה. קריאת מדיניות מחייבת להבחין בין יעד התוכנית, האמצעים שנבחרו וההשפעות על קבוצות שונות.
בחרו אמצעי אחד, הסבירו כיצד הוא קשור ליעד והציעו השפעה חברתית שצריך לבדוק במקור נוסף.
כלכלה וחברה — מאינפלציה לייצוב
בשנות השבעים והשמונים התמודדה ישראל עם אינפלציה גבוהה ששחקה את כוח הקנייה והקשתה על תכנון כלכלי. תוכנית הייצוב ב־1985 שילבה ריסון תקציבי, הגבלות על מחירים ושכר וייצוב שער החליפין. הצלחת מדיניות נבחנת גם בתוצאותיה וגם בהשפעותיה על קבוצות בחברה.
שתי נקודות מבט.
תשובה מבוססת.
מתארים נתון
רשמו את שלושת מחירי הסל ואת יחידת המדידה. חשבו הפרש אחד וציינו את טווח השנים.
מסבירים השפעה
הסבירו מה קורה לכוח הקנייה של סכום קבוע כאשר אותו סל מתייקר. הבחינו בין מחיר, הכנסה וכוח קנייה.
בוחנים מדיניות
הכינו כרטיס החלטה: יעד, אמצעי, תועלת צפויה ומחיר חברתי אפשרי. השפעה שלא אומתה תסומן כשאלת בדיקה.
מצליבים
כתבו איזה מקור נוסף דרוש כדי לבדוק שינוי בשכר או באי־שוויון. אין להסיק אותו מסל המוצרים בלבד.
לפני שמסיימים: האם יש טענה, ראיה והסבר של הקשר ביניהן?
בוחרים.
מקבלים משוב.
תרגול אישי, ללא ציון שנשלח למורה.
מראיה
אל הסבר.
האם די בבלימת האינפלציה כדי לקבוע שתוכנית כלכלית הצליחה?
מה ההבדל בין סל לדוגמה לבין מדד מחירים כללי?
מתי נפגע כוח הקנייה?
איזה מידע חברתי עדיין חסר לנו?
עוד שאלה.
עוד צעד בחקר.
- בנו כרטיס מקור לנתון כלכלי מן התקופה: זמן, יחידה, גוף מפרסם ומה בדיוק נמדד.
- כתבו הסבר בן 6–8 שורות להשפעה חברתית אחת, עם ראיה וסייג.
- אין צורך לאסוף או לפרסם מידע כלכלי אישי של המשפחה.
שומרים את הראיות.
מסבירים את הדרך.
ציינו מהיכן לקחתם את המידע ומה למדתם ממנו. אם פרט חסר, סמנו זאת.
היכנסו בחשבון בית הספר ובחרו את קורס ההיסטוריה שלכם. אופן ההגשה והמועד לפי הנחיית המורה.
חומרי השיעור
סיכום
בשנות השבעים והשמונים התמודדה ישראל עם אינפלציה גבוהה ששחקה את כוח הקנייה והקשתה על תכנון כלכלי. תוכנית הייצוב ב־1985 שילבה ריסון תקציבי, הגבלות על מחירים ושכר וייצוב שער החליפין. הצלחת מדיניות נבחנת גם בתוצאותיה וגם בהשפעותיה על קבוצות בחברה.
רפלקציה
מה ההבדל בין סל לדוגמה לבין מדד מחירים כללי?
מתי נפגע כוח הקנייה?
איזה מידע חברתי עדיין חסר לנו?
בדיקת הבנה
דיוק 2, ראיות 3, הסבר 3, סייג וזיהוי מקור 2 — 10 נקודות לתרגול. התלקיט בנפרד: 15% + 15% אירועי הערכה.