מבחינים
מבדילים בין צירוף לבין משפט בעזרת המסר שנמסר.
מה ההבדל בין „הכיתה השקטה” לבין „הכיתה שקטה”?
מחברת וכלי כתיבה · אפשר ללמוד גם בלי ספר פתוח
פעם מציינים איזו כיתה. פעם אומרים משהו עליה.
„ההחלטה החשובה של מועצת התלמידים.” — האם נאמר מה קרה? השוו ל„מועצת התלמידים קיבלה החלטה חשובה.” נמקו את ההבדל.
מבדילים בין צירוף לבין משפט בעזרת המסר שנמסר.
מסבירים מה נאמר על מי או על מה, גם בלי פועל מפורש.
הופכים צירופים למשפטים המתאימים לתשובה או לפסקה.
עובדים לפי הסדר במחשב או בטאבלט, או מדף מודפס. את התשובות כותבים במחברת. מנסים בעצמכם לפני פתיחת רמז או פתרון.
אם נתקעתם: קראו שוב את הדוגמה הפתורה, פתחו רמז ונסו שאלה אחת. את מה שעדיין לא ברור מסמנים בסימן שאלה במחברת וממשיכים.
„הכיתה השקטה” מציין איזו כיתה. לבדו הוא אינו אומר עליה אמירה שלמה.
„הכיתה יצאה להפסקה” אומר מה קרה לכיתה. אפשר לשנות זמן: מחר הכיתה תצא.
„הכיתה שקטה” אומר מה מצבה של הכיתה. זהו משפט גם בלי פועל בזמן הווה.
ההחלטה החשובה של המועצה
מצוין נושא, אך לא נאמר מה קרה להחלטה או מה נקבע לגביה.
הכיתה השקטה
שם התואר השקטה מצטרף לשם העצם המיודע ומזהה איזו כיתה.
הטקסטים והתרגילים בעמוד חוברו למערך; הם אינם צילום או העתקה מהספר.
בכיתה: אחד ממיין ואחד מסביר, ואז מתחלפים. בעצמאות: כתבו את הבחירה ואת הנימוק במחברת לפני בדיקת התשובה. התייחסו למבע כשהוא עומד בפני עצמו.
לפניכם טיוטת הודעה. שלושת המבעים הראשונים הם צירופים. הפכו אותם למשפטים בעזרת המידע הנתון, ושמרו על ניסוח ברור.
„הספר המעניין שעל השולחן” — צירוף או משפט? נמקו.
הפכו את „התלמידים החרוצים” למשפט בלי פועל מפורש בהווה.
מדוע אי אפשר לקבוע ש„הדלת פתוחה” הוא צירוף רק מפני שאין בו פועל?
הסימונים והתרגול הם לתרגול עצמי בעמוד הפתוח; הם אינם נשלחים למורה.
מזהים מי או מה עומדים במרכז המבע.
בודקים אם נמסרת אמירה, מעבר לזיהוי או לתיאור של דבר.
בוחרים אם נחוצה כותרת קצרה או תשובה במשפטים שלמים.
המצגת, תרשים הסיכום והכרטיסיות נבנו עבור המערך ונמצאים בתוך העמוד.
שמרו במחברת את הסיכום והדוגמאות, את ההודעה המשוכתבת עם הכותרת ואת תשובות כרטיס היציאה. אם פורסמה מטלה בקלאסרום, הגישו את ההודעה ואת כרטיס היציאה לפי הנחיית המורה.
הקישור פותח את קלאסרום. בחרו את קורס העברית ואת המטלה שהמורה פרסם. אם אין מטלה פתוחה, שמרו את העבודה במחברת. אין הגשה אוטומטית מהעמוד.
בספר „עכשיו עברית ח׳”: עמ׳ 245, תרגיל 1 — מיון צירופים ומשפטים; עמ׳ 246, תרגיל 2 — שיפור תשובה הכתובה בחלקה בצירופים; עמ׳ 246, תרגיל 3 — מיון כותרות. כתבו נימוק לשתי בחירות לפחות. המקור נבדק במציג הספר; אין צורך בספר כדי לבצע את המסלול שבעמוד.
עכשיו עברית ח׳ · הספר בליברי ↗נדרשת הרשאת הספר בחשבון. מספרי העמודים הם המספרים המודפסים בספר, ולא מספר התמונה במציג.
התלמיד מבחין בין צירוף למשפט, מסביר אמירה במשפט ללא פועל מפורש, ומשכתב הודעה למשפטים שלמים המתאימים למטרתה. השיעור משלים נושא אוקטובר באקסל ומכין לדיון במטרה ובנמען בשיעור סוגי הטקסטים.
4 פתיחה; 6 הקניה; 4 דוגמה פתורה; 10 תרגול; 6 סיכום למחברת; 9 כתיבה ושכתוב; 4 כרטיס יציאה; 2 סיום והגשה.
בוחרים „לומדים עצמאית”. כל הטקסטים והמידע הנדרשים בעמוד. התלמיד מנסה, בודק רמז ואז משווה לפתרון. התוצר במחברת. אין צורך בשיחה בכיתה כדי להשלים את ההודעה. חלופה מודפסת זמינה מכפתור ההדפסה.
בדקו שלושה רכיבים: מיון עם נימוק; זיהוי משפט ללא פועל; שכתוב נאמן למידע. סמנו עצמאי / חלקי / לחזרה. תלמיד שמסתמך רק על פועל יקבל תרגול נוסף בזוג „הכיתה השקטה” / „הכיתה שקטה”. תלמיד שמשנה מידע בשכתוב יקבל חזרה לתכנון ההודעה.
אין ללמד כלל שלפיו כל משפט חייב פועל. צירוף יכול להיות כותרת תקינה או תשובה קצרה בשיחה. במשימות המיון כאן נבחן המבע כשהוא עומד בפני עצמו. לא נכנסים לסוגי פסוקיות או לניתוח תחבירי מלא. התרגול מחבר זיהוי לניסוח ברור ולשכתוב.
המפרט, עמ׳ 2: ידע מצטבר ושילוב תחומי השפה; עמ׳ 14: צירופים שמניים והבחנה בין צירוף למשפט; עמ׳ 10–11: כתיבה למטרה ולנמען, משוב ושכתוב. בכיתה ח נדרשים גם נושא ונשוא והתאם תחבירי בהמשך השנה; שיעור זה הוא הכנה ואינו ממצה אותם.
נבדקה הוראת קבע 0478, בתוקף מ־1.6.2026, בנושא אמצעי קצה לצורכי למידה. סעיפים 2.2.2, 2.3 ו־2.5 עוסקים באיזון דיגיטלי ופיזי, במחשב או בטאבלט ובזמינות שוויונית. הכתיבה במחברת, ולצדה חלופת הדפסה; אין צורך בטלפון או בספר בתשלום להשלמת השיעור. זמינות הציוד והפעלת הרשת הן באחריות בית הספר. למקור הרשמי.